גשמים, כנרת, נחלים ומפלסים – חלק 2

בשבוע שעבר התחלנו במשפט “החורף עד עכשיו לא ניפק מערכות גשם משמעותיות שמובילות לזרימות חזקות לכנרת.”.
אז השבוע זה קרה, חלקית.
המערכת אמנם משמעותית והמפלס עלה ב21 ס”מ ב5 ימים.
בכנרת נמדדו 82 מ”מ גשם – שזה 8.2 ס”מ. כמות גבוהה אבל הרבה פחות מ21ס”מ.
אז המערכת ניפקה זרימות שהעלו את המפלס. אבל העליות הגדולות באמת מתרחשות אחרי רצף מערכות.
בשנה שעברה למשל נרשמה עלייה של 23 ס”מ ב…יממה אחת.

נחל אל-על 22.3.2020

אז מה מעלה כל כך משמעותית את המפלס?


ככלל ברמה השנתית יש 5 מקורות שמוסיפים מים לכנרת –
נהר הירדן
נחלי הגולן שזורמים ישירות לכנרת
נחלי הגליל שזורמים לכנרת
גשם ישיר
מי מעיינות שנובעים בתוך הכנרת.

מי מעיינות מספקים כמות קטנה יחסית.
גשם ישיר – לעיתים עשוי להיות משמעותי אבל מוגבל בהיקפו. גם אם יש יום גשום במיוחד של 80 מ”מ גשם על הכנרת זה מגיע ל8 ס”מ עלייה. אז איך מגיעים ל23 ס”מ ביממה אחת כפי שנמדד ב9.1 שנה שעברה?

הזרימה בירדן ובשאר הנחלים

כאן אנחנו מגיעים לזרימה בירדן ובשאר הנחלים.
כאן גם יום של 50-100 מ”מ מרחבית (כמו ב9.1.2020) יכול לתת אימפקט הרבה יותר משמעותי.
הסיבה היא שהכנרת מקבלת מים לא רק ממה שיורד עליה אלא גם מאגן הניקוז שלה שגדול בהרבה בשטחו (וגם כולל אזורים גשומים יותר – בכנרת יורדים בשנה 400 מ”מ גשם, בצפון הגולן ובהר מירון כ1000 מ”מ).
ה”בעיה” – בניגוד לגשם ישיר שמגיע כולו לכנרת גשם באגן הניקוז לא מגיע במלואו. הגשם צריך להיספג באדמה, להרטיב את העצים ואת העשבים ועוד. ורק לאחר מכן מה שמגיע לאדמה כשהיא ספוגה, יזרום בנחלים בואכה הכנרת.
כשמגיעה מערכת גשם על אדמה ספוגה הנחלים שוטפים יותר בקלות. המערכת שבה עלתה הכנרת ב23 ס”מ ביום הגיעה אחרי כ250-400 מ”מ בחודש באגן הניקוז של הכנרת כולל גשם שהרטיב עוד את האדמה כמה ימים לפני. כתוצאה מכך הזרימות התגברו מהר מאוד.

בשעה מסויימת באותה יממה אלו היו נתוני הספיקות בנחלים העיקריים שנכנסים לכנרת. כל הנתונים בקובים לשנייה.
צלמון 23.4
עמוד 48.6
דליות 29.5
יהודיה 79.4
משושים 96
הירדן גשר הפקק 131.1
סה”כ – 408 קוב שנכנסים לכנרת כל שנייה!
19.5 קוב לשנייה במשך יממה מעלים את הכנרת בס”מ.
408 קוב לשנייה זה קצב של 21 ס”מ ליום רק ממקורות אלו מלבד גשם ישיר, נחלים נוספים כמו סמך וכו’.
אז אמנם לא היו את נתוני השיא האלו במשך יום שלם אבל היו כ12 שעות של מעל 300 קוב לשנייה מהנחלים.
300 קוב לשנייה זו כמות אדירה שמעלה את הכנרת בסנטימטר כל שעה וחצי.
עכשיו ניתן להבין יותר איך הכנרת עלתה ב23 ס”מ ביממה.

כמה הערות לסיכום

  1. הספיקות האלו היו בחלקן היסטוריות. נחל דישון שלא הובא כאן כי הוא חלק מהספיקה בירדן ניפץ את שיא הספיקה המדודה כמעט פי 2 – מ34 קוב לשנייה ל66.
    נחל עמוד הגיע ל60 כשהשיא הוא 78.
  2. הנתונים ליממה היו יכולים להיות אפילו גבוהים יותר. ב9-10 שעות הראשונות של היממה הכנרת עלתה בכ3 סנטימטר. אחר כך ב15 שעות עלתה בכ20. הסיבה היא שהגשמים התחילו בבוקר ולקח זמן עד לזרימות משמעותיות. נתוני השיא ל24 שעות היו גבוהים אפילו יותר.
  3. כל העלייה הזאת התרחשה כשחלק גדול מהנחלים זרמו למאגרי הגולן. מאגרי הגולן פרוסים לאורך הנחלים ורק אחרי שהם מתמלאים המים ממשיכים לנחלים.
    בשנים גשומות הם מתמלאים במהלך החורף וזו סיבה נוספת לכך שבחציו השני של החורף, לרוב, העלייה מהכנרת מואצת יותר. העלייה שעליה כתבנו התרחשה גם בלי התרומה הזאת.

אז מה המצב השנה?

השנה העלייה בכנרת יותר מתונה. אמנם כמות המשקעים עד כה עולה על הממוצע לתקופה אבל לא נוצר רצף משמעותי של מערכות גשם שיאיץ את הזרימה בנחלים. ובכל זאת – הירדן הגיעה לספיקה מכובדת כך שגם כמה ימים אחרי מערכת גשם הספיקה עוד עומדת על 30 קוב לשניה. השלג שנמס מוסיף לזרימות. מאגרי הגולן מלאים במצטבר בכ80-90 אחוז כשיש כאלו, למשל מאגר דבש, שכבר עלו על גדותם וגולשים לכנרת. אז גם השנה הכנרת מקבלת נפח משמעותי של מים.

מצב הכנרת היום – 21.2

אז הכנרת תתמלא השנה?
ומה עם ים המלח?

בפוסט הבא..