החורף עד עכשיו לא ניפק מערכות גשם משמעותיות שמובילות לזרימות חזקות לכנרת. ובכל זאת – הכנרת רק 78.5 ס”מ מתחת לקו האדום העליון. רק לפני קצת יותר משנתיים לעומת זאת היינו כ20 ס”מ בלבד מהקו השחור ו1.66 מטר *מתחת* לקו האדום התחתון.

אז איך הגענו למצב כזה טוב בתוך שנתיים בלבד?

נתחיל בכמה דברים שבבסיס העניין.
קודם כל – מפלס הכנרת בשנים האחרונות מושפע מאוד מכך שאין כמעט שאיבה כתוצאה ממשק מים שמבוסס על התפלה למי שתייה ומים מושבים לחקלאות.
בשנה האחרונה התגברו השאיבות, אך לפניה שאבו מעט מאוד למוביל הארצי.
ואמנם שאבו מעט מאוד למוביל הארצי.אבל גם אז לא היה מדוייק לומר שאין כמעט שאיבות מים.
ראשית – שואבים בשביל הירדנים.
בנוסף – יש שאיבה לתושבי האזור.
יש הזרמה לירדן הדרומי שאחר כך נשאבת לחקלאות בעמק.
יש מים שנשאבים במעלה הירדן וכלל לא מגיעים לכנרת.
ויש את מאגרי הגולן.
כל אלו ביחד גורעים מהכנרת כ200 מיליון קוב בשנה. זאת לעומת כחצי מיליארד, אולי מעט יותר, לפני מפעלי ההתפלה. בשנה האחרונה כבר עלינו לכ300-350 מליון קוב שנגרעים מהכנרת מכלל המקורות.
אז – שואבים, אמנם הרבה פחות אבל יש מים שנגרעים מהמאזן הכולל בכמות לא מבוטלת.

אז מה קרה בשנתיים הקודמות?

מה קרה בשנתיים הקודמות שהביא אותנו למצב בו אנחנו כל-כך קרובים לקו האדום העליון, למרות פתיחת חורף מעוטת זרימות?
נתחיל כמה שנים לפני.
את חורף 2013 סיימנו כשהכנרת כמטר מתחת למפלס העליון. מדינת ישראל אפילו ניצלה את הסעיף שמותר לה להפחית את כמות המים שהיא קונה ממפעלי ההתפלה כי חשבו שלא צריך.
אחריו התחילו 5 שנים רצופות של כמות משקעים שנעה בין נמוכה לבצורתית באגן ההיקוות של הכנרת. רצף חסר תקדים מאז שיש תיעוד מסודר (1926).
בסיומן, למרות השאיבה המאוד מופחתת, הכנרת הגיעה קרוב מאוד למפלס הכי נמוך אי פעם שמהווה גם את הקו השחור. בתחילת חורף 2018/19 מפלס הכנרת היה 214.66- (הקו השחור עומד על 214.87-).

ואז הגיע חורף מבורך. מאוד.
כדי להבין כמה הוא היה מרשים נכיר מושג שנקרא ‘זכרון הידרולוגי’. המושג הזה אומר בעצם שהטבע ‘זוכר’ כביכול את החורפים הקודמים. זה בא לידי ביטוי במפלס המעיינות, במאגרים, בגובה מי התהום וכו’.
בתחילת חורף 2019 כל המפלסים היו נמוכים מאוד. זה אומר שגם כשכבר התחילו לרדת גשמים הם היו צריכים קודם כל לקזז את הפער מהשנים הקודמות לפני שתירשם עלייה בזרימה במעיינות ומשם לנחלים.
ז”א – לא רק שמפלס הכנרת היה נמוך מאוד בתחילת החורף הקודם גם הנחלים שמהם המפלס ניזון ובעזרתם הוא יכול לעלות לא היו במצב טוב.

אבל החורף ההוא היה כל כך ברוך גשמים שכבר באמצע ינואר נרשמו זרימות משמעותיות מאוד, כל מאגרי הגולן שהיו ריקים בתחילת החורף התמלאו והכנרת קיבלה דחיפה מאוד משמעותית. יחד עם השאיבה הנמוכה ולמרות המצב הקשה בתחילת השנה ההיא, הן של המפלס והן של המעיינות, הכנרת עלתה ב3.47 מטר בחורף אחד.
המפלס הגיע עד 211.18-, 1.82 מטר מעל הקו האדום.

יתרה מזאת – המפלס התחיל לרדת רק בתחילת יוני ככה שהיו לו פחות חודשים לרדת.
בנוסף – שאבו מעט מאוד מהכנרת.
בנוסף – בקיץ 2019 הזכרון ההידרולוגי בא לטובתנו – מכיוון שהיה חורף גשום מפלס המעיינות היה גבוה בסיומו וכך זרמו יותר מים אל הכנרת בקיץ.
הכנרת ירדה בקיץ ב71 ס”מ בלבד לעומת ממוצע של כמטר וחצי+
מה שהיה באמת מרשים זה לראות שהכנרת לא רק יותר מלאה אלא גם יותר יפה. המים הרבה יותר צלולים.

איך התחיל החורף הקודם?

את החורף הקודם כבר התחלנו גם במפלס גבוה הרבה יותר (211.90-) וגם עם זכרון הידרולוגי טוב בהרבה.

אז אמנם נובמבר שעבר היה יבש מאוד והמפלס החל לעלות רק בדצמבר אבל מאז ירד הרבה גשם. הרבה מאוד.
כבר במהלך השליש הראשון של ינואר כל הגרעון קוזז והגענו ל150-170 אחוז מהממוצע לתקופה.
עד ה9.1 הכנרת עלתה ב-80 ס”מ כולל 23 ס”מ ביום אחד כשהממוצע לכל עונת המשקעים הוא כמטר וחצי, רובם בחציה השני. את החורף הקודם סיימנו עם עוד עלייה מרשימה מאוד במפלס הכנרת – קצת יותר מ3 מטר.

החורף הקודם (2020) אמנם היה גשום אבל לא פי 2 מחורף ממוצע. אז מה הביא לעלייה הכל-כך גדולה?
שילוב של מפלס מעיינות גבוה כבר בתחילת החורף, הרבה משקעים ורציפות של המשקעים יצרו זרימות מכובדות מאוד.
קצת בדומה לפקקים בכביש – התוספת של כל אחוז מעלה את הזרימות בצורה יותר משמעותית. זאת מכיוון שרק משלב מסויים מתחילות זרימות וברגע שיש זרימה ואדמה ספוגה כל תוספת של מים זורמת הרבה יותר בקלות.
כך למשל בחורף עם 20% משקעים מעל הממוצע הזרימות בנחלים יגדלו בשיעור משמעותי בהרבה.

אלו היו 2 החורפים הקודמים שהביאו לכך שאת החורף הנוכחי התחלנו במרחק של 1.2 מטר בלבד מהקו האדום העליון של הכנרת.

החורף הנוכחי פחות מרשים עד כה. אמנם כמות המשקעים שירדה עד כה באגן הכנרת די תואמת לתקופה אבל פיזור הגשמים לא היה מיטבי.

אז האם יש סיכוי שעוד השנה סכר דגניה יפתח?
כמה מים זורמים בנחלים במערכות גשם טובות ואיך זה משפיע על המפלס? והאם זה יכול לעזור לים המלח?
כל זה בפוסטים שיפורסמו בשבועות הקרובים.